דיווח של תושב ישראל לרשות המסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו בתאריך מסוים.

• הצהרת הון יש למלא רק לפי דרישה מפורשת של רשות המסים, ובדרך כלל נדרשים להגישה מי שחייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, כלומר עצמאים ובעלי חברות, וכן שכירים שהכנסתם עולה על סכום מסוים שנקבע בתקנות. לאחר הגשת הצהרת הון אחת, יידרש הנישום (אותו אדם שיש לו "תיק במס הכנסה") להגיש אחת לכל כמה שנים הצהרה נוספת. בנוסף, רשות המסים נוהגת לדרוש הצהרת הון בכל מקרה של חשד להעלמת הכנסות.

• הצהרת הון היא אחד הכלים העיקריים המשמשים את פקיד השומה בבואו לבדוק האם דיווחיו של הנישום על הכנסותיו משקפים את המציאות והאם שילם כראוי את המיסים שהוטלו עליו או התחמק מהם.

• הבדיקה נעשית בדרך של השוואה בין הצהרות הון שהוגשו לאורך מספר שנים. עיקרה: האם הונו של הנישום גדל בצורה סבירה, התואמת את הדיווחים שהגיש בדו"חות השנתיים למס הכנסה, או שיש פער בלתי סביר. כך למשל מי שמצהיר פעם אחת על הון הכולל דירה אחת בבעלותו, ובהצהרה הבאה יצהיר על 4 דירות ומגרשים בבעלותו, בעוד הוא משתכר משכורת ממוצעת וכך הוא מדווח מדי שנה – ייראה הדבר בלתי סביר בעיני הבודק. אלא אם כן יספק הנישום הסברים שמניחים את הדעת.

• פקיד השומה נעזר בבדיקותיו ב"טבלאות מחיה" המשקפות ממוצע של הוצאות מחיה התואמות למגיש ההצהרה. בנוסף נבדקים רישומים שונים המופיעים במאגרי מידע הנמצאים ברשות פקידי שומה: כמו מספר הנסיעות לחו"ל.

• כאשר נראה לפקיד שומה כי הונו של הנישום גדל בצורה בלתי סבירה, והסבריו של הנישום לא הניחו את דעתו, הוא עלול להגיש לו דרישה לתשלום מס המשקף לדעתו את הגידול בהון.

 

חשוב ביותר להעזר ברואה חשבון לצורך הגשת הצהרת ההון על מנת שלא יתעוררו בעיות בדיווחים העתידיים.